FOBO – fear of missing a better option
יש תמיד אפשרות טובה יותר, רווחית יותר, יפה יותר, מתאימה יותר…
עד כמה שוק העבודה היום מונע מ- FOBO?
לי זה מזכיר את הרווק/ה "התל אביביים" שמפחדים מהתחייבות, שאוהבים לקפוץ בין כל האופציות ולא להיצמד לאחת כי בטוח שיש טובה יותר…
FOBO
היא תופעה מוכרת מעולמות הדייטים, הקניות, ועכשיו גם העבודה, האם לקבל את הצעת העבודה הזו או לחכות לטובה יותר, איך לקבל החלטות? איך אפשר להתחייב, הרי עוד לא בדקנו את הכל…
אני רגילה להסתכל מהכובע של הארגון, מה אנחנו צריכים לעשות בכדי למשוך אלינו את המועמדים, שיבחרו בנו! אבל לאחרונה גיליתי את הצד השני, הצד של המועמדים.
כפי שזה קשה לנו כמעסיקים למשוך אותם, להם קשה לקבל החלטות.
חבר טוב שלי חיפש עבודה (בהייטקס) וקיבל המון הצעות, יש שיגידו – "צרות של עשירים", כשנפגשנו ראיתי אותו טרוד, לא מצליח להבין מה כל חברה נותנת בסופו של עניין, מה הכי נכון לו לעתיד?ואפילו שכבר החליט וחתם אמר לנו: "זה לא סגור עד שזה לא סגור המועמדים נמצאים בסטרס קבוע: לנצל את המצב, להשיג כמה שיותר, להצליח למנף את הגל לפני שהוא דועך ואין המדובר רק בתנאי שכר או 24 טעמי גלידה, אלא בסופו של יום לאן הבחירה שלהם תוביל אותם.
תוסיפו למשוואה את התרבות הישראלית שאוהבת להשוות ותקבלו שוק בהפרעה.
כשמבינים את המצב של המועמדים קל יותר להבין איך נמשוך אותם אלינו, איזה שינוי מיתוג המעסיק שלנו צריך לאמץ בכדי להיות אטרקטיבי יותר.
